592מוריד הגשם-ריצ'רד נאש- תיאטרון הסיפריה-בית צבי592 צילומים-יחצ"ן רעננות,רצון להצליח,אתגר,כוחות צעירים,רפטואר שונה,אלה הם חלק מהדברים המאפינים הצגות התיאטרון של בתי הספר למשחק בארץ. תיאטרון הסיפריה שליד בית צבי ומיסודו ,הולך בעקבותיו בדרך זו ומציג הצגות בהשתתפות בוגרים שסיימו את בית צבי. הפעם מציג התיאטרון את הצגת "מוריד הגשם" מאת ריצ'רד נאש מחזאי אמריקאי שכתב את המחזה ב1954 ואשר זכה להצלחה גדולה כסרט בעל אותו שם. זאת דרמה עם סוף טוב, עם מוסר השכל ומסר מסויים הנכון תמיד. משפחת חקלאים המורכבת משני בנים ,בת ואב גרה בחווה שלהם. כולם מחכים לגשם בגלל בצורת קשה אך הוא המסרב לבוא ולרדת. למשפחה בת שאחיה הגדול הכניס לראשה שהיא מכוערת, לא יפה ושתשלים עם העובדה שתישאר"בטולה זקנה". אין לה הצלחה אצל גברים והיא שכנעה את עצמה שהיא כזו,לא מוצלחת ולא אטרקטיבית אצל הגברים. לכפר מגיע "מוריד הגשם"-סטארבק-אפי ביבי- בחור פנטזיור,דימיונר המבטיח הרים וגבהות תמורת מקדמה של 100 דולר והבטחה שתוך 24 שעות יוריד גשם. האח הגדול-נוח-(שם שניתן לא במקרה כקשור לגשם)-אלון אורבך רואה בו רמאי,הרפתקן המנסה להוליך שולל את המשפחה. אחיו הקטן-ג'ים-נדב ניר העסוק באהבותיו ,נשבע בקסמו ומצדד בו והאבא-קארי-ניר מנקי שלא הצליח לחתן את בתו נותן לו את המאה דולר בתקוה שאם לא יוריד גשם לפחות יהפוך לחתנו. הסטארבק מעורר בבת-ליזי-שירי נדב נאור את התקוה, את המחשבה החיובית, את הרצון לחלום ,לשאוף לדברים טובים והוא משכנע אותה שהיא יפה ,מוצלחת ,הצריכה להאמין בעצמה, בכשרונה וביכולתה להתחבר אל הבריות והגברים. הוא מחדיר בה את התקוה לעתיד טוב יותר,את האמונה בעצמה. כדי שמשהו יתגשם חייבים להאמין בו.לא צריך לפחד להאמין .צריך להיות אופטימי,להמר,לנסות,להעיז. הסטארבק מטיף לבני המשפחה שאין להם טיפת חלום בראש לכן כך נראים הדברים.אמנם הוא נשמע כמרחב בשמיים אך מאמין במעשיו וחלומו.אומר הוא:האמן בעצמך ובחלומך וזה יקרה יתגשם.האמונה חייבת להיות בתוכך ולא שאחרים יאמרו זאת. זאת לא הפעם הראשונה שהמחזה עולה על בימות בארץ.הוא הוצג בתיאטרון הקאמרי לפני מעל לחמישים שנה בבימוי שמואל בונים. היום ביים את המחזה בימוי קרונבנציונלי אך בצורה ענינית,מושכת ומרתקת מיטקו בוזקוב. סצינה יפה היתה כאשר בסוף ההצגה התרחש הנס וירד גשם בצורת גרעיני אורז הנזרקים מעלה מעלה ע"י השחקנים כולם. התירגום היפה מאוד נעשה ע'י עידו ריקלין ואת התפאורה היפה והצבעונית סשה ליסיאנסקי.הבמה מוארת כל הזמן היטב -מעשה ידיו של יעקב סליב והתלבושות הנאות תכננה אירנה שר. את המוסיקה הכין אפי שושני. כוכב הערב ,למרות שכל המשתתפים היו נהדרים וטובים מאוד,היה ללא צל של ספק אפי ביבי בתפקיד מוריד הגשם-סטארבק. בכל רגע שהוא היה על הבמה היא היתה מלאת חיים ומענינת. היה במשחקו מהכנות והאמונה במה שהוא מרגיש, מאמין ואומר לליזי.הוא הביע במסירות והפיץ את רעיונותיו שצריך לחלום,להיות לפעמים לא מציאותי ,להאמין בעצמך. הוא היה סנטימנטלי בעל חלומות,נמרץ ביותר, אנושי, רגיש ומתחשב.הוא הביא איתו את האופטימיות.חלום אי אפשר בלעדיו אם הוא במידה.האמן בו והוא יתגשם. למרות היותו מבוקש על ידי המשטרה, אהדתנו היתה נתונה לו מהרגע הראשון שהופיע על הבמה וזאת הרבה בזכות משחקו,אישיותו כחשקן,ריהוט דיבורו ,מעשיו הטובים והכריזמה האישית שהוא הקרין. שירי נדב-נאור היתה מצויינת ,מרגשת לפעמים,משכנעת בכנותה ואמונתה שהנה מכוערת והמהפך שחל בה בהשפעת מוריד הגשם. ג'ימי-נדב ניר היה שובב,זריז,נערי,אימפולסיבי.בעל תגובות מהירות,חסר סבלנות ושיחק היטב את דמותו.משחקו היה "חברמני" ויותר מכל ענינו אותו אהבותיו. קארי-ניר מנקי- האבא היה טוב מאוד,דואג למשפחתו,מוכן להסתכן,שקול במעשיו והפגין סמכותיות וביטחון.ניכרו בו ריגשי אשמה על צורת חינוך הבת שאולי מצבה נובע מהחינוך שחינך אותה וכל זאת בהשפעת נוח. אלון אורבך היה ה"אציל"האלגנטי שבחבורה.חשב שיודע הכל,גס רוח בהתנהגותו אל אחותו, שתלטן במשפחה המנסה לנהל אותה בטענה שכך הוא בעצם מציל אותה.כל זה נראה והשתקף במשחקו הטוב מאוד והמחושב. פייל-אסף סולומון-סגן השריף שיחק את תפקידו בצורה יפה ומשכנעת.הוא רצה פרטיות,התביש שאשתו ברחה ממנו ,היה שינוי בהתנהגותו מקר מזג לרגיש וחם . ליאור חקון המוכר לי היטב והכישרוני מאוד השתתף הפעם בהצגה כשריף שנלוה לסגנו.לא הוציא מילה מפיו והיה בתפקידו זה סטטיסט בפרק זמן קצר ביותר ובצדק לא יצא להשתחוות לקהל בתום ההצגה-לפחות בהצגה שאני נוכחתי בה. לראות או לא לראות:הצגה מקסימה,מרגשת,משוחקת מעולה,מענינת ומבוימת היטב. מומלצת בחום רב. נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret") elybikoret- אלי ליאון, 12/1/2010 16:01
